מחווה למסעדות פועלים בישראל
אסיף, רחוב לילינבלום 28, 26.6.23 – 26.1.23
מאת : שלי רשקס
סוף חודש ינואר, אמור היה להיות חורפי וגשום , אך השנה החורף ממאן להגיע וברחובות מסתובבים אנשים בבגדים קלים ובהנאה מרובה מהשמש המלטפת.
בעודנו פונים לכיוון תערוכת ״מחווה למסעדת פועלים בישראל״ עלתה בראשי מחשבה שבעקבות קצב שינויי האקלים בפלנטה כדאי שנעשה בקרוב תערוכה מחווה לעונת החורף האבודה כי מי יודע אם נשוב לימים בהם הגשם שטף את הרחובות והקור חדר לעצמות.
בדרכינו לכיוון גלריה אסיף ברחוב ליננבלום 28 , בה מוצגת התערוכה ״בית הרחק מהבית הרחק מהבית״ התהלכנו ברחובות הומי אדם, חלקם עושים דרכם רגלי חלקם באופניים ומקצתם במכונית. בתי הקפה עמוסים לעייפה ולא מותירים אף כסא פנוי, אנשים שעל הדרך עוצרים לקפה, אמא עם תינוק, חבורת נשים בהפסקת צהריים, פגישות עסקים..ופועלים אין.
לעומת זאת, בפינות חבויות התגלו פלאפליה, חומוסיה, שווארמה ומסעדות פאסט פוד המציעות אוכל בסיסי, ובפתחם אנשים שבאו להשביע את רעבונם במחיר שווה לכל כיס.
ושוב מתרוצצת מחשבה בראשי, האמנם מסעדות הפועלים נעלמו מהנוף ?
ובעודי משוטטת במחשבותי הגיחה לנגד עיניי מסעדת פועלים שבה מגישים אוכל חם מגוון ועשיר עם תפריט קבוע ובמחיר קבוע, האם היא חלק מהתערוכה? או אולי פתיח לקראת התערוכה? קשה היה להחליט.
הגענו ליעדנו : מסעדת אסיף שבה התערוכה מוצגת, גלריה שהיא מסעדה שבשום צורה אינה מזכירה מסעדת פועלים אלא ההפך, מסעדה מושקעת ומעוצבת על פי מיטב אופנת העיצוב העכשווית.
ושוב במחשבותי דבר והיפוכו : האם המיקום נבחר מתוך כוונה להבליט את האלמנטים של מסעדת הפועלים, האם הרעיון הוא ההשוואה המתבקשת…. בעודי מתלבטת קיבלה את פנינו המארחת החביבה, ציינו שהוזמנו לראות את התערוכה ובנתיים סקרנותי התגברה.
באחת הפינות בכניסה למסעדה במעלה גרם המדרגות תלוי פלקט ענק המודיע על התערוכה, גודלו עומד ביחס הפוך לגודל התערוכה עצמה.
התערוכה קטנה אך נפלאה. ראשית מעלה חיוך ונוסטלגיה, לא שהיו שם כלים אותנטיים או דבר וחצי דבר שמזכיר מוזיאון שמשמר את האותנטיות אלא ההפך הגמור.
זוהי תערוכה קבוצתית של עבודות אמנות, עיצוב, צילום, סאונד, וידאו וסרטים:
בתערוכה משתתפים 15 יוצרים מתחומים שונים: מאיירים, מעצבים גרפיים, קרמיקאים ומעצבי מוצר, יצרו צלחות מחווה בעלות פרשנות אמנותית למסעדות פועלים בישראל. כל אחד מהם יצר אינטרפרטציה מתובלת בזכרונות על מסעדת פועלים, היה משהו מרענן ומרתק בכלים החדשים שנולדו מתוך הרצון לשמר זיכרון, כמחווה למשהו שהיה מובן מאליו, כל פועל ידע היכן מצוי המטבח שמזכיר את הטעמים הקרובים ביותר לבית ואיננו עוד.
בעבודת הוידאו שהיא מעין קולאז׳ מוצגים שולחנות אוכל רבים שבהם רוחשת פעילות מתבקשת, התנועה בין מקבץ החלקים השונים בעבודת הוידאו יוצרת את האווירה הקקופונית של שיקשוק כלי האוכל שהיו במסעדות הפועלים ושאליהם מגיעים בהפסקת הצהרים כדי להשביע את הרעב ולהמשיך את יום העבודה.
ציטוט מתוך : כשאמא שלי היתה מלכה. 1996 -יוסי בנאי ז״ל
בסמוך למסעדת עזורה, שוק מחנה יהודה
״בשוק הקטן שמאחורי השוק הגדול
ראיתי במטבח בתוך סירים על גבי פתיליות
געגועים רבים שחיפשו קצת חום על אש קטנה
וכל ריחות תפוחי אדמה האורז וקציצות התרד שחדרו לנחירי, החזירו לי לרגע את אימי שממנה אני בא ואליה לא מפסיק ללכת״
גלריה אסיף - תערוכה קבוצתית של עבודות אמנות, עיצוב, צילום, סאונד, וידאו וסרטים:
● הצלחת: 15 יוצרים מתחומים שונים: מאיירים, מעצבים גרפיים, קרמיקאים ומעצבי מוצר, יצרו צלחות מחווה בעלות פרשנות אמנותית למסעדות פועלים בישראל.
● השולחן: עבודת וידאו שיצר נדב הראל ממבט על שולחנות וארוחות במסעדות פועלים.
● שימורים: ליהיא ברגר מציגה דימויים ממסע שוטטות ושיחות עם לקוחות ובעלי מסעדות.
● פועלים: הסרטים של דן פרץ ואיליה מרקוס מציגים את מיתוס הפועל המקומי ושברו - עובדי חקלאות תאילנדים בערבה התיכונה, עובדי חקלאות פלסטיניים מטול כרם, פועלי בניין טורקים וסודנים באתר בנייה.
אוצרות התערוכה : ליאורה רוזין ורונה זינגר
ניהול מחקר ותוכן : מתן שופן
הפקה : תום דירקטור
עיצוב התערוכה וביצוע : שביט ירון
בנוסף בין המאמרים, המתכונים, הסיפורים והצילומים שיעלו לתערוכה הדיגיטלית באתר אסיף :
● גלגולן של מסעדות פועלים בישראל מאת פרופ' ניר אביאלי -ממסעדות הקואופרטיב ועד חדרי האוכל של פייסבוק וגוגל. תהליך הג'נטריפיקציה שעברו מסעדות פועלים והמרדף של הציבור אחר אותנטיות.
● כיצד מתוארות מסעדות פועלים בספרות העברית? מאת נטע הלפרין
● בועות של תרבויות זרות מאת נעמה אליהו – הצצה למסעדות האתניות של השכונה מדרום תל אביב ודרכן הסיפור של האנשים המתגוררים בה.
● מהי מסעדת פועלים בישראל? מומחים ומומחיות מתחומים שונים עונים על השאלה:
אביבית פריאל, חיים כהן, ד"ר דפנה הירש, נשאת עבאס, עמית אהרונסון, ד"ר עזרי עמרם, ישראל שר.
● החמארות של מחנה יהודה/ מאת הילה אלפרט – בתי מרזח וחמארות, סיפור על דו-קיום ושברו.
● מתכונים בהשראת המחקר והתערוכה - מרק כרוב כבוש ובשר רוסי בהשראת מסעדות הקואופרטיב, תבשיל ריאות תימני, סלט חצילים קלויים ופלפלים רומני, לאפות במחבת ולאבנה בהשראת הפלאחים הפלסטיניים, תבשיל קציצות וחצילים עיראקי וקינוח הלו-הלו פיליפיני.
● המונה טועם (קובי רובין) בוחר את מסעדות הפועלים שהוא הכי אוהב, מכל רחבי הארץ.
● ארוחות הצהריים של פועלים פלסטיניים. מאת Ghadeer Najjar, חוקרת ואדריכלית פלסטינית.
אסיף: המרכז לתרבות אוכל בישראל הוא ארגון ללא מטרות רווח מייסודם של Jewish Food Society ו־Start-Up Nation Central. המרכז הראשון מסוגו, פועל מאז שנת 2021 ושם לו למטרה לתעד, לשמר ולסייע לצמיחתה של התרבות הקולינרית המקומית והמגוונת. מרכז אסיף משמש בית לשיח, מחקר, עשייה טעימה ומגוון חוויות קולינריות. אסיף כולל בית קפה-מסעדה ומעדניה מקומית, ספרייה קולינרית עם אלפי ספרי בישול ועיון בעברית בערבית ובאנגלית, מטבח ניסיונות המאפשר לבחון ולשמר מתכונים היסטוריים ועכשוויים ולחקור חומרי גלם חדשים ותוצרי פודטק, חווה חקלאית אורבנית על גג הבניין המציגה מחקרים מתחום החקלאות וכן טכנולוגיות חקלאות (אגרוטק) שונות. גלריה לתערוכות קולינריות מתחלפות החוקרות את הקשר בין אוכל, חברה, תרבות, היסטוריה, אנתרופולוגיה, בוטניקה, חקלאות, אמנות ועוד.
Comments