top of page

ספרו לי עוד

עודכן: 10 באוג׳ 2023


מהלכים באיור עכשווי

מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית , 24 ביולי – 30 בנובמבר 2023

אוצר : יובל סער


נילי ויצטום

"הקרנבל" - ניב תשבי


שלי ואני הוזמנו למסיבת עיתונאים לקראת פתיחת התערוכה "ספרו לי סיפור" במוזיאון הרצליה.

אודה שהתרגשתי. אני מאד אוהבת תערוכות איור והייתי מבקרת מתמידה ונלהבת בכל התערוכות שהתקיימו מדי שנה במסגרת "שבוע האיור תל אביב" - אותו יזם ואצר יובל סער.

לכן שמחתי לראות שד"ר איה לוריא, המנהלת והאוצרת הראשית של מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, בחרה להקדיש את כל חללי המוזיאון לנושא האיור על פרשנויותיו ואפשרה לאוצר התערוכה לקבל את כל חללי המוזיאון לעולם האיור המקומי וליוצריו.

נראה שההימור הצליח, ויחד הובילו מהלך יוצא דופן ועכשווי בקנה מידה ארצי ועולמי.


איה אירחה אותנו באירוע מיוחד בהשתתפות כל האמנים המציגים.

את הסיור פתח והוביל יובל סער, ובכל אחת מהתערוכות המתינו לנו האמנים המציגים שהוסיפו את הסיפור האישי ולכן חווית הביקור בתערוכות הייתה מעצימה במיוחד.


33 יוצרים נבחרו "לספר עוד", רובם ככולם מתקשורת חזותית שהוא במסלול ההכשרה של המאיירים.

היוצרים קבלו מרחבים בלתי מוגבלים, ובמשך שנתיים וחצי יצרו עבודות חדשות במיוחד לתערוכה.

לדברי סער, ייחודם של המאיירים שהם אמנים שמגיבים לטקסט ומאירים אותו באור נוסף. היוצרות והיוצרים התבקשו לחשוב על עבודות חדשות שיבטאו את ה "סיפור" וגם את ה"עוד" - הסבר נוסף. בנוסף לתערוכות החדשות מוצגת תערוכה הסטורית - "אבן בד ומספרים" - מחווה לשלושה אמני איור ותיקים.


לכבוד התערוכה הוציא המוזיאון קטלוג מרהיב ומעניין. אני מאד ממליצה לקרוא אותו במהלך הביקור וגם אחריו ולהנות מהמאמרים מאירי העיניים שהעמיקו לבחון את התערוכות ואת תחום האיור.


התחלנו את הסיור ב "הקרנבל" של ניב תשבי. אוצר: יובל סער

המיצג באולם הכניסה - חגיגה לעיניים.

קרנבל בהגדרה הוא אירוע עממי שמקדש את החופש ומאפשר לחגוג רגעים כמוסים. ניב הוציא את האיור מהדף במיצב פיסולי בו בחר לשלב את הקרנבל עם מצעד צבאי מכיוון שלדעתו אלו שני אירועים שונים עם יסודות משותפים.

הדימויים בעבודתו של ניב הם דמויות פסיביות או אקטיביות, מובילות או מובלות, לא ברור מי מחופש ומי לא.

יש במיצג הרבה דימויים שמשלבים אלמנטים של צבא כגון אישה מיינקת כמו מכונת יריה, כולם בוקעים מתוך הקיר וחוצים אותו מבלי להתחשב בחלל.

מעבר לאמירה, התחברתי מאד למיצג גם בגלל הצבעוניות והצורניות - כל הדמויות נשענות על צורות הנדסיות בסיסיות הצבועות במשטחי צבע עזים ומייצרות תמונות טיפה רובוטיות.



מ" הקרנבל" נכנסנו לאולם "הבלתי נשכחים" של מרב סלומון. אוצר : יובל סער

מרב עמדה 11 שנים בראש תחום איור בבצלאל. לדבריה, היא מאיירת למבוגרים ולא יודעת לאייר לילדים.

התערוכה עוסקת בחרדות ובחוסר היכולת לזכור את המתים וגם לשכוח אותם, ויש בה 4 סדרות :

מקורות היגון - 4 רישומים בהם חוזרת ומופיעה דמות אישה גרוטסקית בתנוחות שונות של בכי, נהי, צער ואובדן שליטה. הבלתי נשכחים - 13 אנדרטאות זכרון - רישומי פחם גדולי ממדים על נייר, כל אחד מהם מוקדש לזיכרון אישי מאחד מקרוביה של סלומון, שמתו לפני או במהלך חייה. בתחתית כל רישום ראשי התיבות של שם המת ושנת הפטירה. נהר הצופה לעצמי - עבודת תחריט. מוטיב הזמן. זכרון ושכחה גלויות מנופי שכחה - תיאור של מלון באלפים, המלון מחוק ונמצא כחלל-זהו הציור החותם את התערוכה וממנו יוצאים שוב ל"הקרנבל".




"הקוף למד לארוג" של רוני פחימה בתיה קולטון אוצר : יובל סער



גרם המדרגות הכניס אותי לאוירה בתערוכה המוצגת בחלל המרכזי העצום שירכתי המוזיאון - מיצב טכסטיל צבעוני שניתן להסתובב בין חלליו המרשימים.

פחימה וקולטון הן מאיירות ספרי ילדים בולטות, שלפני 3 שנים התוודעו לתחום הטקסטיל וצללו לעולמות האריגה ובכך יוצאו מדף האיור לחומר ולתלת מימד. הן משתמשות בטכניקות הכוללות שימוש בנולים ידניים לאריגה אינטואיטיבית, מכונות סריגה תעשייתיות ואריגת שטיחים ענקיים.

המרבדים והאריגים שיצרו קולטון ופחימה הם סיפורי עלילה דחוסים וצבעוניים להפליא שמפליגים רחוק עם הדימיון והרחק מן הטקסט, ועשויים בשפה גרפית צבעונית שמשלבת מסורות שבטיות עתיקות עם אסתטיקת משחקי מחשב דחוסה של פיקסל ארט. לצורך התערוכה הן הקימו מפעל לשימור מלאכה מסורתית ובו מכינים איור באריגה - אורגות ורוקמות באופן חופשי בחוטים כבדים.

עבודתן פיזית ויש בה הומור וכאב ולדבריהן הן בוחנות את הקשר בין חוט לסיפור, בין בד לבדיה, בין טקסט לטקסטיל, בין מלאכת הסיפור ומלאכת האריגה. שם התערוכה בהשראת אגדה הסורית "הקוף למד לארוג" המספרת כי קוף נאלץ ללמוד לארוג לאחר שבעליו מבהיר לו מה יהיה גורלו אם לא ירכוש מיומנות זו. עוד בתערוכה מעשיות נוספות של האחים גרים, ש"י עגנון, המיתולוגיה הנורדית ועוד.







בינג'- סרגיי איסקוב, שירה גלעדי, אביב כץ, בן מולינה, גאי ספרן לולאי אוצרים: יובל סער, ענבל ראובן התערוכה בשיתוף מרכז אדמונד דה רוטשילד, הפועל לקידום וטיפוח יוצרים ויוצרות בתחילת דרכם.


שירה גלעדי - Online Shopping


בינג' הוא בולמוס, רצון אינטנסיבי ועוד, כחלק מהמרדף הדיגיטאלי האינסופי שנעשה לחלק בלתי נפרד מחיינו. בתערוכה משתתפים 5 מאיירים, כל אחד מהם בחר נושא מהמציאות ההיברידית : קניות אונליין, אפליקציית היכרות, שרשורי מיילים בינג סדרות טלביזיה, תקשורת בין אישית דיגיטאלית ועוד.

התערוכה אקטיבית ולאורך כל חודשי התערוכה ייכנסו חמשת המאיירים אל חלל התצוגה, להתערב בעבודת האחר שיאפשר למבקרים לחזות בתהליך דינמי ומתפתח.



רומן גרפי - ספרו לי עוד - זאב אנגלמאיר, נינו בניאשוילי, אלון ברייאר, נעה כ"ץ, קרן כץ, גלעד סליקטר, עפרה עמית, מישל קישקה אוצרים: שוע בן ארי, יובל סער

יובל סער - בחדר הוורוד של זאב אנגלמאיר - מחוות לשושקה


8 מאיירים שיצרו ספרים התבקשו להכין במיוחד לתערוכה עבודות המתייחסות לספרים שלהם - ספרות חזותית למבוגרים.

כל אחד מהם בחר באסטרטגיה סיפורית אחרת כדי לחזור ליצירה המקורית שלו ובניגוד למדיום הראשוני הזהה - איור מודפס על נייר , בחרו בטכניקות אחרות : דו מימד, תלת מימד, קרמיקה, אנימציה, ציור דיגיטאלי וררימייד.



אבן בד ומספריים - רות צרפתי, שמואל כץ, אראלה הורוביץ אוצרים: שוע בן ארי, יובל סער

מבט אל העבר - בקומת הכניסה מוצגת תערוכה קבוצתית הסטורית על שלושה אמני איור ותיקים ומוכרים : אראלה הורוביץ, שמואל כץ ורות צרפתי.

היה מרגש לחזור ולדפדף בלקלאסיקות של ספרות הילדים הידועות ביותר: הציורים המקוריים של "דירה להשכיר" , "שמילקיהו" וכמובן "דודי שמחה" ששלושתם איירו .

האמנים לקחו את השפה האיורית למחוזות אחרים ופרצו את מסגרת הנייר ליצירה בחומרים פחות שגרתיים : אריחי טקסטיל וקרמיקה, עיטורי בטון, פיסול בברזל ומגזרות קרטון. התערוכה מסתמכת על עיזבונות השמורים בארכיוניים המשפחתיים ובארכיון הקיבוץ הל"ה.



במקבץ התערוכות 2 תערוכות נוספות : -במבואת המוזיאון יצירה דיגיטלית של כרזות נעות שיצרו מעצבי מושן ומאיירים מחברת "monday.com: האיור שאינו נגמר"

-באולם ההקרנה מוצג בלופ "ההיסטוריה המטורפת של האיור הישראלי" (אוצר: יובל סער) - סדרת תצלומי סטילס מוקומנטריים ה“מתעדים“ אירועי מפתח בתולדות האיור והקומיקס המקומיים, תוך ניכוס קומפוזיציות של כמה מהיצירות הגדולות והמזוהות ביותר בתרבות המערב


לסיכום : זו פשוט תערוכה נפלאה, לא ללכת פשוט לרוץ.




כתבה צילמה ונהנתה : נילי ויצטום

מעוניינים שנכתוב ונפרסם בלוג גם עליכם ? מוזמנים לפנות אלינו ל- art.srnw@gmail.com
360 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page