top of page

הפנטזיה שלי

ורד סער

40/40

כשראיתי את הקול הקורא (הראשון, לפני הקורונה, או בין ה"סגרים"...)  לא עלה בי שום רעיון.

כשהעלתן אותו שוב ראיתי מול עיניי דימוי ותוך זמן קצר בניתי את טיוטת העבודה , שהתוצאה כעת קרובה לה ב 95%.

יש כאן ריפרור ל"לילה כוכבים" של ואן גוך. העץ עומד לבדו מול הלילה.

כאן הכל כהה רק הכוכבים נוצצים. אבל בתוך הכהה יש גוונים ויש ניצנוצים.

הפנטזיה שלי, שאראה סימן מאבא שלי ש 41 הוא לא איתנו ( משפחה שכולה)- הסימן אלו הכוכבים הצהובים.

הקוביות מסמלות את "מה שניתן לי" לשחק/לגדול איתו.

ואבני הדומינו שסביב נפלו כמו שהילדים מעמידים מסלול ודוחפים את אבן הדומינו הראשונה... ככה נפלו אבני המשחק שאמורות "להתחבר" .

למרות כל זאת כשאני מסתכלת בעבודה, אני לא אפלה או משהו מדכא.

אני מוצאת בה הרבה תנועה וגוונים ושכבות וגם הרבה אור.

bottom of page